צורת הכתיבה בספרדית

Ñ
הגייתה של כל מילה בספרדית מאוד עקבית
אחר כתיבתה.

בספרדית נעשה שימוש באלפבית הלטיני, אך
בנוסף ישנה ñ (אניה). בעבר  ch,
ll, rr
נחשבו לאותיות עצמאיות, לכן גם הוקדשו
להן עמודים נפרדים במילון. משנת 1994 צירופי האותיות הללו איבדו את מעמדן של
אותיות נפרדות אך עדיין אנו הוגים אותן אותו הדבר: צ'ה, ג'ה, ר מודגשת.

מעל אמות קריאה מודגשות ישנו טעם (á) והאות ü נושאת לעיתים שתי נקודות מעליה: דיירסיס. סימנים
אלו מורים על סטייה מהחוקים הצפויים בכתיבת הספרדית. למשל, gue הוא רצף אותיות שבו לא הוגים את האות U.
אך כאשר ה-U נושאת דיירסיס לא נתעלם ממנה.
הטעם בדרך כלל מורה על הדגשה בהברה מסוימת. במקרים מסוימים הטעם משמש להבדיל בין
שתי משמעויות של מילה המורכבת מאותיות זהות: משמעותו אתה, אך  tu משמעותו שלך; שמות
מצביעים  (ese, este, aquel) נושאים טעם כאשר הם מכוונים למשהו ספציפי או כאשר הם לא משמשים
כשמות תואר.


משפטי
שאלה וקריאה נפתחים בסימן שאלה הפוך (¿) או סימן קריאה הפוך (¡) ומסתיימים בסימנים
שאנו כבר מכירים.