לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על-ידי היהודים הספרדים, וידועה גם בשמות “ספאניולית”, “ג’ודיזמו”, “Judeo Espanyol”, ספרדית־יהודית.

מקורה של הלאדינו בניב קסטיליאני של הספרדית במאה ה-15, שבו דיברו יהודי ספרד, הם שלבו בשפה המקומית גם יסודות בעברית ובארמית. אחרי גירוש היהודים מספרד ב-1492, והתפזרותם ברחבי האימפריה העותומנית, הפכה הלאדינו לשפה יהודית נפרדת, דיברו בה היהודים באסיה הקטנה, בארצות חבל הבלקן, בדרום רומניה, בקהילות במערב אירופה (צרפת, בלגיה, הולנד) בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובארץ ישראל.

ללאדינו שני ניבים עיקריים :

  • הניב הדרום־מזרחי – דובר בתורכיה וברודוס ושימר את הניבים של הקסטיליאנית.
  • הניב הצפון־מערבי – דובר ביוון, במקדוניה, בבוסניה, ובסרביה, ושימר את הניבים של ספרד הצפונית ושל הפורטוגזית.
  • הניב הצפון אפריקאי, מוגרבי-מדובר על ידי היהודים במרוקו ובלוב, במרוקו מדובר בעיקר על ידי הקהילה היהודית בערים טנג’יר ובטטואן ובלוב רק 6 משפחות בעיר טריפולי מדברות לאדינו, במרוקו קוראים ללדינו חכיתייה, ניב זה הוא שילוב של ערבית, ספרדית ישנה ועברית.

בטוניסיה דובר הלאדינו על ידי הקהילה של מהגרים יהודים איטלקים (ספרדים) מליבורנו וצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל שאוחדו לקהילה אחת בשם הקהילה הליבורנזית, ניב זה שילב ספרדית עתיקה, פורטוגלית, ערבית, עברית, ואיטלקית(היה נתון להשפעה צרפתית מאוחר יותר). הניב נכחד בגלל דומיננטיות של השפה הערבית.

למרות הניבים השונים התקיימה רמה גבוהה של אחידות לשונית, הודות לקשרי
מסחר בין הקהילות היהודיות דוברות השפה, מילים וביטויים שונים עברו ביניהן.

במלחמת העולם השנייה נמחו קהילות יהודיות דוברות לאדינו בעיקר באזור הבלקנים ובראשן קהילת העיר סלוניקי
שנקראה ירושלים דבלקן והלאדינו כמעט נכחדה מאזורים אלו. דוברי לאדינו
מתורכיה ומבולגריה שעלו ארצה, הושפעו על ידי מיתוס “כור ההיתוך” ועברו
לדבר בעברית, ילדים מבתים דוברי לאדינו התביישו בהוריהם “הגלותיים” ולא
למדו לדבר כראוי בשפה.


מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

{mospagebreak title=אפיוני השפה}

אפיוני השפה

בלאדינו יש שימוש נרחב במילים עבריות. השפה קלטה מילים וביטויים מהשפות המקומיות בהם התגוררו היהודית כמו תורכית, ערבית, צרפתית, איטלקית יוונית, ועוד. אוצר המילים בלאדינו כולל גם מילים מספרדית עתיקה, שאינן בשימוש בספרדית המודרנית.

בלאדינו נמנעים לעשות שימוש במילים מספרדית שיש להם הקשר נוצרי.
דוגמאות :

  • אלוהים – Dios בספרדית (ברבים), El Dio בלאדינו (ביחיד).
  • יום ראשון – Domingo בספרדית, Alhat בלאדינו (כנראה מערבית).

בלאדינו השתמרה צורת הגייה של אותיות “ז'” ו-“ש”, אשר בספרדית מודרנית מבוטאות כ-“ח”. כמו במילים mujer (אישה) או ijo (בן).

הלאדינו נכתבה בכתב רש”י בכתבים דתיים וגם חילוניים, ולעתים באותיות דפוס עבריות. עם הזמן התרחב השימוש באותיות לטיניות,
והוא הכתב הרווח היום, אך מותאם בדר”כ לשפה השלטת במדינה (לדוגמה, את
הצליל “ש” יכתבו בצרפת ch בארצות דוברות אנגלית sh ובתורכיה ş)


מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

{mospagebreak title=ספרות בלאדינו}

ספרות בלאדינו

ספרות הלאדינו התפתחה כבר בספרד, במיוחד תורגמה ללאדינו ספרות תורנית.
אחרי גירוש ספרד, המשיכו בתרגומים אלה ביתר שאת. בנוסף לתרגומי התנ”ך,
תורגמו גם ספרי הלכה כגון “שולחן ערוך” (שגם מקורו העברי מכיל מספר לעזים בלאדינו) וספרי הגות ומוסר כגון “שבט מוסר”. היצירה המרכזית והבולטת שנכתבה בלאדינו הוא “מעם לועז” מדרשים ופירושים של ר’ יעקב כולי.

הספרות החילונית התאפיינה ברומנסות,
בלדות עממיות שנמסרו בעל־פה. בסוף המאה ה-19 הרבו לתרגם ללאדינו מספרות
העולם בייחוד מצרפתית. כמו כן נכתבו ספרים בעניני היסטוריה ומדע, ביניהם
“תולדות ישראל” ב-13 כרכים. בתקופה זו פעלה גם קבוצת מחזאים שהרבו לתאר את
ההווי היהודי, ודמויות יהודיות מן העבר.


מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

 {mospagebreak title=הלאדינו היום}

הלאדינו היום

הלאדינו אינה משמשת היום כבעבר כשפה ראשית עבור היהודים הספרדיים,
והדוברים בה מתמעטים. השימוש בלאדינו כיום בא לידי ביטוי בספרות, במחקר,
בתיאטרון ובמוזיקה.

הכנסת חוקקה את “חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו”, שמטרתו שימור וטיפוח מורשת הלאדינו, בראש הרשות עומד יצחק נבון. כמו כן יש נסיון לשמר את השפה ותרבותה במרכזים מיוחדים כגון “מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו” באוניברסיטת בן גוריון, ובחוגים ללימוד השפה באוניברסיטאות, בארץ ובמדינות אחרות בעולם.

יצחק נבון
המחזה של יצחק נבון “בוסתן ספרדי”
המתאר את ההווי של שכונה ספרדית ירושלמית, בשירים סיפורים והומור, הביא את
תרבות הלאדינו להכרה של הקהל הרחב. המחזה זכה להצלחה רבה גם בהפקה המקורית
בשנת 1969 וגם בהצגה המחודשת.

בזכות האינטרנט יש התעוררות של שימוש בלאדינו בפורומים בארץ ובעולם. Ladino Komunita היא קהילה וירטואלית, הכוללת דוברי לאדינו מרחבי העולם, והקשר בין חבריה מנוהל בלאדינו בלבד.

בארץ פועלים מספר משוררים דו-לשוניים, בעברית ולאדינו: מרגלית מתיתיהו,
אבנר פרץ (שהוא גם מתרגם פורה מלאדינו) ומיכל הלד. מטילדה כהן-סראנו היא
מן האספניות והיוצרות המרכזיות בתרבות הלאדינו כיום, בתחומי תיעוד השירה
והסיפור העממי (וכן בכתיבת רומנסות ספניוליות מחדש כסיפורים, וסיפורים
כשירים). כן פועלים מספר זמרים, בתוכם בולט מקומם המרכזי של בני משפחת
לוי: האב, המתעד הגדול יצחק לוי, אשר חלק מן האוצרות אותם תיעד עלו באש;
האם, הזמרת כוכבה לוי, והבת יסמין לוי.

כן יוצא לאור בארץ כתב-העת “אקי ירושלים” (כאן ירושלים).

ה”פסטילאדינו”

יהורם גאון
מאז שנת 2003 מתקיים מדי שנה בחג הסוכות בראשון לציון פסטיבל זמר בינלאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו. בתחרות קונצרט גמר חגיגי בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בו משתתפים כעשרה שירים. הפסטיבל התחרותי מתקיים ביוזמת אלי מתתיהו ומוני ארמוזה, ומושך מתחרים מרחבי העולם. רשות השידור מתכוונת להקליט את התחרות של 2006. בראש חבר השופטים עומד יהורם גאון.

“בדומה לאירווויזיון, הפסטילאדינו היא תחרות של שירה חיה בליווי תזמורת
סימפונית”, אומר רוני וייס המנהל המוזיקלי של התחרות. “השירים הנבחרים
לתחרות הם ברמה מוזיקלית גבוהה. הטקסטים נאמנים למסורת הסיפורית של תרבות
הלאדינו והמנגינות קליטות, חמות ומרמזות לשורשים מוזיקליים ספרדיים.”

לדברי יצחק נבון, הנותן את חסותו לפסטיבל, “העובדה שמשתתפים בתחרות יוצרים מארצות שונות, מעידה על רצון עז לראות בלאדינו שפה חיה ומתחדשת”.


מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.