המוזיקה העממית

מופע מוזיקה בארגנטינהארגנטינה

ייתכן והטנגו היה לשיגעון הריקודים הלטינים הראשון שהפך
לפופולרי בכל העולם. הגאוצ’וס נתנו לארגנטינה את הצ’קררה ((chacarera, הקואקה (cueca), והסמבה ((zamba. שבט הגוארני ( (guaraní
תרמו להווצרותו של הצ’מאמה ((chamamé, העבדים האפריקאים לקנדומבה ((candombe והמורגה (murga). מקצבים יותר מודרניים הם המרנגה הארגנטינאי ( (merengue,  ומהפרובינציה של קורדובה הקווארטט והקומביה (cumbia)  הארגנטינאית. הרוק
הארגנטינאי היה בשיאו במהלך שנות ה-60 אך איבד פופולריות במהלך שנות ה- 80  וה-90 .

 ראה עוד: המוזיקה של ארגנטינה .

בוליביה

מבין הסגנונות הלאומיים מדרום אמריקה, המוזיקה הבוליביאנית
היא כנראה זו שהכי קשורה לאוכלוסיה המקומית המקורית. לאחר התקופה הלאומנית של שנות
ה-50, תרבויות האיימרה ((aymara והקצ’ואה ((quechua הפכו
למקובלות יותר, סגנונות אלה של מוזיקה עממית התמזגו בהדרגה לתוך צליל הנוטה לפופ.
להקת לוס קחרקאס       ( Los Kjarkas ) היוו עמוד
מרכזי במיזוג זה, והפכו את סגנון הלמבדה lambada) ) לפופולרי בכל המדינה.  סגנונות מקומיים נוספים הם האואינוס ((haynos
והסאייס ((sayas.
כמו כן כיום נהנים גם מהקומביה ((cumbia.

ברזיל

ברזיל הינה ארץ גדולה ומגוונת עם היסטוריה של התפתחות מוזיקה
פופולרית מאוד ארוכה, החל משנותיה הראשונות של המאה ה-20 עם הפיכתה של הסמבה  למוזיקה הברזילאית הפופולרית המודרנית. כן
מוכרת בכל העולם הבוסה נובה.

צ’ילה

המוזיקה הצ’ילאנית של הרי האנדים משקפת את רוח בני האנדיאנים
מהאלטיפלנו (altiplano), שם גם נוצרה הנואבה קנסיון ((nueva canción. הקואקה( (cueca
הוא הריקוד הלאומי.

קובה

קובה יצרה כמה מהסגנונות המוזיקלים הכי מפורסמים בעולם
ומספר של מוזיקאים בעל שם במגוון של תחומי המוזיקה.

קולומביה

הקומביה היא סגנון מוזיקלי עממי מקורי מקולומביה, אם כי
ניתן למצוא אותו במדינות אחרות, בעיקר במקסיקו. גם הויינטו vallenato  והצ’מפטה  (champeta) הם
סגנונות קולמביאנים. הקומביה קשורה לסגנונות אחרים באזור החוף של האוקיאנוס
האטלנטי כמו הפורו (porro)
, הפויא (puya),
המפלה( (mapale והבויירנגה ((bullerengue
שהם למעשה תוצרת המיזוג בין השפעות שחורות אינדיאניות וספרדיות. המוזיקה השחורה
מהאזורים שלחוף האוקייאנוס השקט הדרומי, היא די שונה ומשתמשת בכלי הנגינה מרימבה (marimba) במקצבים כמו הקורולאו ((currulao. במרכז
ודרום המדינה עושים שימוש בכלי מיתר במקצבים כמו הפסייו( (pasillo, במבוקוס (bambucos), וסנחואנרוס (sanjuaneros).
המוזיקה במישורים שבאזור הגבול עם ונצואלה התפתחה סביב החורופו (joropo),
השימוש בנבל והמרקס (maracas).

הרפובליקה
הדומיניקנית

המרנגה ((merengue היה לפופולרי
ברפובליקה הדומיניקנית למשך מספר עשורים כמאין סמל לאומי.  הבצ’טה (bachata) אף היא פופולרית.

אקוודור

ניתן למיין את המוזיקה מאקוודור למוזיקה של בני תערובת
מסטיסו, אינדיאנית ושחורה. מוזיקת המסטיסו הינה תערובת של מוזיקה אינדיאנית
וספרדית. במקצבים כמו הפסקייאס (pasacalles) הפסיאיוס( (pasillos אלבסוס ()albazos וסנחואניטוס
(sanjuanitos)
משתמשים לרוב בכלי מיתר. המוזיקה האינדיאנית באקוודור מוגדרת בדרגתה המשתנה של השפעתה
של התרבות האינקה קצ’ואה. נמצא בתוכה את הסנחואניטוס (צורה שונה מזו של
הסנחואניטוס המסטיסו), קפישקס (capishkas), דנסנטס ((danzantes, ויארוויס (yaravis). ישנן שתי
קטגוריות של מוזיקה אקוודוריאנית שחורה. זו של הפרובינציה אסמרלדס שלחוף הים אשר מאופיינת
על ידי שימוש במרימבה, והמוזיקה השחורה מעמק הצ’וטה בהרים הצפוניים, המוכרת כבומבה
דל צ’וטה( (bomba del Chota ומאופיינת על ידי השפעות בולטות יותר של מוזיקת המסטיסו
והמוזיקה האינדיאנית. ניתן לנגן  את מרבית
הסגנונות האלה גם בהרכבים של כלי נשיפה במספר משתנה של משתתפים בפסטיבלים עממיים
מסביב לכל המדינה.

האיטי

המוזיקה של האיטי היא תערובת עשירה של צלילים אפריקאים
ואירופאים, יחד עם השפעות קובניות ודומיניקניות. הסגנונות הבולטים הינם הקומפה (kompa)  והמרינגה (meringue).

מקסיקו

המריאצ’י mariachi  הוא סוג של מוזיקה מקסיקנית עממית.

פרו

המוזיקה הפרואנית מאופיינת בהשפעה אינדיאנית ספרדית
ושחורה. במוזיקה האפרו-פרואנית של חוף המדינה מנגנים בקחון פרואני cajón peruano
שהיא מאין קופסת הקשה. המוזיקה האינדיאנית משתנה על פי האזור והרקע האתני
של האוכלוסיה, כשהסגנון האינדיאני המוכר ביותר הוא ההואינו (huayno) .
המוזיקה המסטיסו היא מגוונת ובתוכה אנחנו יכולים למצוא לרוב ואלסים (valses) ומרינרה ((marinera מאזור החוף
הצפוני.

פוארטו ריקו

מקצבי הבומבה (bomba) והפלנה( plena) היו פופולרים בפוארטו ריקו
לתקופה ארוכה. הרגייטון( (reggaeton הוא המצאה
יחסית חדשה.

ונצואלה

הייאנרה ((llanera היא המוזיקה
העממית הונצולאנית שמקורה בייאנוס, מישורים. הגאיטה (gaita)
הוא סגנון יותר קצבי אופייני יותר לאזור המערבי של המדינה, בעיקר במחוז זוליה.

 {mospagebreak title=סגנונות נוספים}

נואבה קנסיון Nueva canción

נואבה קנסיון הוא ז’נר של מוזיקה לטינית הנקשר בעיקר עם
ארגנטינה וצ’ילה.

סלסה

סלסה היא התמזגות של סגנונות לטינים שונים, בעיקר מקובה
ומפוארטו ריקו, שקיבל תנופה יצירתית בכור ההיתוך הליטיני שבניו יורק בשנות ה-70
המוקדמות.

מוזיקת טחנו Tejano music

ניתן להגדיר את מוזיקת הטחנו כמוזיקת קאנטרי שנולדה
בטקסס ומבוצעת בספרדית במגוון של השפעות תרבותיות.

מרבית הטחנוס מתגוררים בדרום טקסס, ארה”ב. מבחינה אתנית
הם צאצאים של מקסיקנים והם בעלי מוזיקה עממית ייחודית משל עצמם, שונה מהמוזיקה
האמריקאית ומהמוזיקה המקסיקנית.

רגאטון Reggaeton  

הריגאטון הפך לתופעה בינלאומית ולא ניתן יותר לסווג אותו
בפשטות כז’נר פורטוריקאי או פנמני. הוא ממזג השפעות מוזיקליות מהריגיי reggae והדנסהול dancehall יחד עם
סגנונות לטינים כמו הבומבה bomba  והפלנה plena וכן עם ההיפ הופ. המוזיקה לרוב
משולבת עם ראפינג בספרדית.

סגנונות מיובאים

בין הסגנונות המיובאים עם דגש ברור של סגנון לטיני נמנים
הג’אז הלטיני, הרוק הארגנטינאי, הרוק הצ’ילאני, ההיפ הופ הקובני והמקסיקני, כשלמעשה
סגנונות הבסיס הם מארה”ב. המוזיקה מהחלקים הלא לטינים של איי הים הקריבי אף
הם מאוד פופולרים, בעיקר הרגאי מג’מאיקה, הדאב( (dub, הטרינידדיאן ((trinidadian,
המוזיקה קליפסו  (calipso)
והסוקה (soca).