דקדוק ואוצר מילים בלימודי הספרדית

teacher_pointing במאמר זה אבקש לשפוך אור על הקשר שבין אוצר מילים לדקדוק והמשמעות ללומד הספרדית. בתחילת המאמר אנסה להסביר את המשמעות של השגת ‘אוטומטיזם’ בשפה הספרדית, בהמשך אדון ברצף שבין אוצר המילים לדקדוק בשפה הספרדית, ובסיום אפרט את המשמעות שנובעת מכך ללומדים של השפה הספרדית.

אוטומטיזם

בכינוי אוטומטיזם אנו מתכוונים לומר שלומד הספרדית מצליח לומר משפט באופן אוטומטי. כלומר, באופן רצוף, רהוט ולא מקוטע.

הבא ניקח לדוגמא את המשפט: ‘אני אוכל לחם’, ובספרדית ‘Yo como pan’. בשפת האם, כל דובר יכול לומר משפט זה באופן אוטומטי. לעומת זאת, לומד מתחיל בספרדית עשוי לומר משפט זה באופן שאינו אוטומטי, אפילו אם הוא יודע את כל אוצר המילים. הסיבה לכך היא בדרך כלל הדקדוק. הלומד מכיר את הפועל הספרדי ‘לאכול’ (comer) ואף יודע להטות אותו, אך תהליך ההטיה איטי מאוד ודורך ממנו חשיבה שאורכת זמן (להטות את Comer, צריך להוריד את ה-er ולהוסיף o, ונקבל como). החשיבה גורמת לכך שהמשפט ישמע מקוטע, ולא אוטומטי.

על מנת להישמע רהוט ולא מקוטע, הלומד צריך להגיע למצב של אוטומטיזם.

ישנן שתי דרכים להגיע לאוטומטיזם.

הדרך הראשונה, הייתה נהוגה ומקובלת בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. גישה זו דגלה בחיקוי של המורה ובלימוד של משפטים קבועים. כלומר, על מנת לדבר רהוט, על מנת להגיע לאוטומטיזם, הלומד צריך לומר את המשפט ‘Yo como pan’ הרבה פעמים. הוא איננו צריך לדעת כלל איך לבנות אותו, מהאמירה החוזרת ונשנית הוא יגיע לאוטומטיזם. זהו בעצם אוטומטיזם מיידי – אין שום תהליך אלא לומדים ומדקלמים בדיוק את המשפט שרוצים לומר.

למרות שדרך זו שלטה בלימוד הספרדית בכל העולם במשך יותר משלושה עשורים, כיום כמעט ואין בית ספר לספרדית רציני שדוגל בשיטה זו. מבחן התוצאה הראה באופן ברור שהוראת ספרדית בשיטה זו איננה יעילה, הלימוד איתה לטווח בינוני וארוך איטי מאוד, היא מאוד משעממת ומתסכלת (הלומד רק מדקלם, אין לו יכולת לבנות משפטים באופן עצמאי), השגיאות רבות ועוצמת הטמעת השפה נמוכה (שוכחים מהר).

הדרך השנייה היא הגעה לאוטומטיזם בתהליך למידה, כלומר, אוטומטיזם בשלב הסופי של תהליך הלמידה. לפי גישה זו, תהליך הלימוד מתחיל בהיכרות עם אוצר המילים (‘אני’, ‘לחם’) והפועל ‘לאכול’ (comer), ובמקביל היכרות עם הטיית ההווה הפשוט. בשלב הראשון בניית המשפט תארוך זמן כיוון שהלומד עדיין איננו מצליח להטות מהר את הפועל comer. אבל בעת התרגול, הלומד לא רק חוזר על אותו משפט אלא בעצם מתרגל את ההטייה בזמן הווה וכך יכול לבנות משפטים חדשים באופן עצמאי. בסיום התהליך הלומד מצליח לומר את המשפט באופן אוטומטי ובד בבד הוא מגיע לשליטה בזמן ההווה הפשוט.

הרצף שבין אוצר מילים לדקדוק

לומדים ומורים רבים לספרדית רואים הבדל מהותי בין אוצר מילים לדקדוק. אוצר מילים נתפס כמילים כמו ‘לחם’, ‘שולחן’, ‘כסא’. דקדוק נתפס כהטיות הפועל (אני הולך…), מושאים (נותן לי…) וכד’.

מאותה אבחנה נובע גם תכנון הלימוד. מלמדים אוצר מילים, מלמדים דקדוק, ואז מלמדים לחבר בין השניים במשפט שמכיל גם אוצר מילים וגם דקדוק.

המקור לאבחנה בין אוצר מילים לדקדוק הוא התפיסה שאוצר מילים זה דבר קבוע שצריך ללמוד כפי שהוא (‘לחם’ אומרים pan, ‘שולחן’ אומרים mesa וכד’), ואילו דקדוק אלו טבלאות בהן יש בחירה ולכן צריך ללמוד לשלוט בהן (למשל, הטיית הפועל ‘לאכול’ comer בהווה פשוט: ‘אני אוכל’ – מורידים er ומוסיפים o ומקבלים como, ‘אתה אוכל’ – מורידים er ומוסיפים es ומקבלים comes וכד’).

הבא נבדוק כיצד דובר ילידי (למשל דובר עברית) רואה את המשפט ‘אני אוכל לחם’. ‘אני’ ו’לחם’ זה אוצר מילים, אך האם ‘אוכל’ זה דקדוק? אני סבור שלא. הדובר הילידי כלל אינו חושב על הטיית הפועל או על הזמן בו הוא מוטה והוא רואה בהטיית הפועל ‘אוכל’ אוצר מילים לכל דבר. זאת ועוד, דובר ילידי אף איננו יודע כלל את טבלת ההטיות, הוא פשוט יודע לומר אותן! במילים אחרות, עבור דובר שזו שפת אימו, ולכן גם עבור לומד ספרדית שהגיע לאוטומטיזם – כל השפה היא אוצר מילים.

עבור לומד ספרדית כל הידע בשפה בו הוא מגיע לאוטומטיזם הוא אוצר מילים (ולא דקדוק)!

אני רוצה להבהיר זאת ביתר דיוק. לומד ספרדית שרוכש מבנה דקדוק עובר את התהליך הבא:

בשלב הראשון, המבנה נלמד כדקדוק, כלומר, כטבלה בה יש בחירה ומחשבה.

בשלב הביניים, הלומד משתמש רבות בטבלה ולאט לאט מטמיע אותה ופחות ופחות חושב על הבחירה אלא מצליח יותר ויותר מהר לומר את המשפט הרצוי.

בשלב הסופי, רמת האוטומטיזם היא כה גבוהה שהלומד כלל לא חושב על טבלת הדקדוק ולעיתים אף שוכח אותה! בדיוק כמו דובר ילידי.

אם נזכר באבחנה שלעיל בין אוטומטיזם מיידי (הגישה הישנה) ואוטומטיזם כתהליך (הגישה החדשה), נשים לב שדווקא הגישה החדשה, של אוטומטיזם כתהליך מדמה בסופו של דבר את מה שמתרחש אצל דובר ילידי.

למרות שבשני המקרים בתום התהליך הדובר בעצם לא זוכר את הטבלה, יש הבדל עצום בין השניים. באוטומטיזם המיידי הוא מעולם לא ידע אותה ולכן לא יכול היה להטמיע אותה. באוטומטיזם כתהליך הוא ידע את הטבלה, הטמיע אותה וכעת אינו זקוק לזכור אותה עוד כטבלה כי היא הוטמעה.

המשמעות עבור לומדי ספרדית

בראשית המאמר ניסיתי להראות מהו אוטומטיזם נכון (אוטומטיזם של תהליך למידה) ומהו אותו תהליך למידה שמתרחש, ובדרכו הופך את הדקדוק שבפי לומד הספרדית לאוצר מילים.

כעת ברצוני לציין מהן חלק מהמשמעויות האופרטיביות עבור לומד הספרדית:

א. לימוד של משפטים קבועים מבלי להבין כיצד לבנות אותם מוביל ללימוד איטי ולשכחה מהירה. הסיבה לכך היא שלא מתרחש כלל תהליך אוטומטיזם בתהליך הלימוד.

ב. האזנה למורה/תקליטור/תוכנה הוא כמעט חסר תועלת ללומד הספרדית. הסיבה לכך היא שעל מנת להגיעה לאוטומטיזם, הלומד צריך לעבור בעצמו, דרך תרגול בפועל, את התהליך הלימודי שמוביל לאוטומטיזם.

ג. לימוד דקדוק צריך להיות כזה שמסייע ללומד הספרדית לבנות משפטים בקלות. כלומר, בתחילת הדרך רצוי ללמוד/ללמד ספרדית בדרך של לימוד פשוט, ללא התמקדות בחריגים שוליים. בדרך זו תהליך האוטומטיזם יהיה הרבה יותר מהיר.

ד. התרגול חייב להיות (גם) ממוקד במטרה של השגת האוטומטיזם. לפיכך חשוב תרגל אותו נושא פעמים רבות ולאורך זמן עד רמת האוטומטיזם משביעה רצון.

ה. קצב הלימוד חייב להיות ממוקד ברמת האוטומטיזם (ולא ברמת ההבנה של הלומד). המורה יכול ללמד נושא חדש רק לאחר שהלומד הגיע לרמת אוטומטיזם מספקת, ולא לאחר שהתלמיד הבין את הנושא ויכול לפתור תרגילים למשל.

לסיכום, במאמר זה ניסיתי להסביר מדוע לדעתי יש קשר חזק בין לימוד אוצר מילים ללימוד דקדוק עבור לומד הספרדית, עמדתי על המשמעות של אוטומטיזם של תהליך למידה והצגתי את המשמעויות בפועל עבור לומד הספרדית.


נכתב ע”י צחי קנזה, מנכ”ל,

המכון לידידות אמריקה – הארגון המוביל בלימוד ספרדית

www.samerica.co.il