חגים בפרו

בפרו נחגגים
קרוב ל-3000 חגים עממיים בשנה. רוב חגים או אירועים אלו נערכים סביב או לכבוד קדוש
מסוים והם משולבים בלוח השנה הנוצרי של המדינה, אך לכל אזור יש את האמונות
המגיות-דתיות שלו. לחגים אלה מתווספים טקסים פגאנים (בעלי אופי של עבודת אלילים)
הקשורים למיתוסים של דורות קודמים של הקהילות הילידות של הג'ונגלים, בנוסף לאין
סוף חגים שנערכו במאות שנים האחרונות. בנוסף, באותו יום של החג, 4000 מועדונים
אזוריים ומחוזיים אחראיים לקיומם של האירועים. חג מסורתי פרואני הינו תערובת שבה
הקדוש והחילוני מתאחדים בטקס מלא בגאווה חיונית ושמחה.

הפולחן
הדתי-נוצרי שמוערך ממבט ראשון – בעיקר באזור ההררי – מתבסס על המסורת הפרה-היספנית
של תאקי (זמר וריקוד בשפת הקצ'ואה) והוא מוקדש לאלילים פגאניים אשר תחת
שמות של קדושים מדת המערב, הם נולדים מחדש כל שנה. רצף של מיסות, מצעדים, ריקודים,
עליות לרגל, מאכלים, תערוכות של עבודות מלאכה ועוד, יוצרים השלמה לחגים אלה; כל
אלה מבטאים עם חופשיות את החושניות, הרוחניות, הסדר המעגלי והכאוס הזמני, את העבר
והעתיד.

החגים בפרו
יוצרים קשת רחבה וצבעונית אשר אליה מצטרפים צלילים, טעמים, ריחות, מירקמים ותיאטרליות
עזה שמטרתה להמציא מחדש את ההיסטוריה וליצור צורת חגיגה של האדם עם אמא אדמה.

{mospagebreak title=קוסקו} 

1 לינואר

קוסקו

מסירת השרביט (Entrega de Varas)

בתחילתה של כל שנה, מתאספים מכל הקהילות הגברים המבוגרים ביותר
(ה"יאיאס" – yayas) כדי
למנות מועמדים חדשים שיהפכו למנהיגים הבאים של קהילות אלו: ה"וראיוקס (varayocs). באירוע רווי בצ'יצ'ה, ויונקה (סוג של
אניס), ראש הכפר או וראיוק, מקבל את השרביט או מוט השליטה המסמל את הכוח. זהו מנהג
פרה-היספני הלובש מאפיינים מערביים. המוטות עשויים מצמחי האזור, ואורכם מגיע לאורך
של מטר. הם מקושטים בציפוי זהב וכסף (דוגמאות למוטות מקסימים אלה ניתן לראות
במוזיאון קטן הנמצא בקוסקו). כאשר הוראיוק מפסיק את פעילויותיו, לא יהיה לו שוב
תפקיד כלשהו והוא יהפוך לזקן נערץ.

{mospagebreak title=קנאס}

20 לינואר

קנאס

צ'יארחה (El Chiaraje)

באיזור מרוחק מקוסקו, משומרת המסורת המייצגת קרבות טקסיים לשימור פוריותה
של האדמה. בפמפה של צ'יארחה (4700
מ' מעל גובה פני הים) שבמחוז קנאס, אליה אפשר להגיע בכביש
ובדרך לא סלולה מקוסקו, הקהילות השקטות של צ'קאס, לאנגי ולאיו, עורכות פעם בשנה
התמודדות מרשימה. הלוחמים הצעירים נושאים מקלעות עשויות צמר כבשים, שוטים עשויים
מעור ומעילים המקושטים בפרחים; ההתמודדות נעשית בערפל או תחת ברד אכזרי, והיא בעצם
משחק לחימה אשר בו המנצחים הם אלה שמשתלטים על שטחים נרחבים יותר, תוך כדי הדיפת
האויב.

{mospagebreak title=טרוחיו}

20 לינואר

טרוחיו (La Libertad)

פסטיבל המרינרה

אחד הריקודים היותר אלגנטיים בפרו הוא המרינרה. מדובר
בחיזור בו רוקדים עם בן/ת זוג ומצליפים באויר עם מטפחת שביד ימין. תנועה זו משמשת
להכתבת הקצב של הכוריאוגרפיה המורכבת. את הריקוד הפיקאנטי רוקדים עם כובע כנף
ופונצ'ו בשביל הגבר ושמלה לאישה. החג נערך בין ה-20 ל-30 לינואר בקוליסאום גראן
צ'ימו בעיר טרוחיו, הוא מאורגן על ידי מועדון La
Libertad, וזוגות מכל הארץ מגיעים ליטול חלק באירוע.
בנוסף לריקודים, מתבצעות גם תהלוכות ואוירה כללית של חגיגה משתלטת על העיר.